ביקור נו דין דיים באוסטרליה

נו דין דיים, נשיא דרום וייטנאם

ביקורו הנשיאותי של נו דין דיים באוסטרליה מה-2 עד ה-7 בספטמבר^{[דרושה הבהרה]} 1957 היה ביקור רשמי שערך נו דין דיים, נשיאה הראשון של דרום וייטנאם, באוסטרליה. ביקור זה היה חלק משנה של ביקורים ונסיעות של דיים, שערך ביקורים רשמיים בארצות הברית ובמדינות אנטי-קומוניסטיות אחרות. בדומה למסעו בארצות הברית, התקבל דיים בחמימות ובנדיבות בעיצומה של המלחמה הקרה, וזכה לשבחים הן מהמפלגה הליברלית של אוסטרליה בהנהגת ראש הממשלה רוברט מנזיס והן ממפלגת הלייבור האוסטרלית שישבה באופוזיציה.

דיים נאם בפני הפרלמנט של אוסטרליה והוכתר כאביר גדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש, אחד העיטורים האימפריאליים הגבוהים ביותר שניתן היה להעניק לנושא שאינו בריטי - באותה עת, היו האוסטרלים נתינים בריטים. דיים לא עסק בדיונים פוליטיים מהותיים עם מנהיגי אוסטרליה, ובילה את רוב זמנו בפומבי. ההנהגה האוסטרלית הקתולית והתקשורת היו קורנות במיוחד כלפי ראש המדינה הדרום וייטנאמי. כחלק מהמיעוט הקתולי בווייטנאם ואחיו של הארכיבישוף המוביל של וייטנאם, דיים נהה אחר חבריו לדת. הוא פטר את הכנסייה הקתולית מחלוקה מחדש של קרקעות, העניק להם סיוע ומקדמות עבודה, ואפשר לקבוצות הקתוליות לתקוף את הבודהיסטים, שהיו הרוב הדתי.

ביקורו של דיים היה ציון דרך ביחסי אוסטרליה-דרום וייטנאם. עם הזמן, הפך דיים לבלתי פופולרי בקרב בני בריתו מחוץ, אשר החלו למתוח ביקורת על סגנונו הסמכותני וההטיה הדתית. עד הרצח שלו בנובמבר 1963, לא הייתה לו תמיכה בינלאומית. אוסטרליה שלחה מאוחר יותר כוחות לתמיכה בדרום וייטנאם במאבק האנטי-קומוניסטי, אך שתי המפלגות התנערו מכך באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר מפלגת הלייבור החל להזדהות עם צפון וייטנאם וההתנגדות למלחמת וייטנאם גדלה. לאחר מכן זכתה מפלגת הלייבור בתמיכה ובסירוב לקבל פליטים מדרום וייטנאם לאחר שעלתה לשלטון, אך עם שובה של הקואליציה הליברלית-לאומית הימנית לשלטון ב-1975, הותר לפליטים מווייטנאם להתיישב באוסטרליה בכמויות גדולות.

רקע היסטורי

בשנת 1933 מונה דיים הקתולי לשר הפנים של וייטנאם, תחת הקיסר באו דאי (Bảo Đại). עם זאת, כמה חודשים לאחר מכן הוא התפטר והפך אזרח פרטי, מאחר שהקולוניאליסטים הצרפתים לא העניקו לווייטנאם שום אוטונומיה משמעותית. במלחמת העולם השנייה תקפה האימפריה היפנית את הודו-סין הצרפתית ולקחה את השליטה באזור מצרפת, אך כאשר הובסה האימפריה היפנית בידי בעלות הברית ב-1945 נוצר ריק של כוח. וייט מין הקומוניסטי בהנהגת הו צ'י מין נלחם על עצמאות וייטנאמית, בעוד שהצרפתים ניסו להחזיר לעצמם את השליטה במושבתם על ידי ייסודה של מדינת וייטנאם הצרפתית תחת שלטונו של באו דאי. כאנטי-קומוניסט נוקשה, דיים התנגד לוייט מין ולצרפתים וניסה ליצור תנועה משלו, ללא הועיל. גם עם הצרפתים וגם עם הקומוניסטים העוינים כלפיו, דיים הרגיש לא בטוח ויצא לגלות מרצון ב-1950. הוא בילה את ארבע השנים הבאות בארצות הברית ובאירופה לגייס תמיכה, במיוחד בקרב פקידי קריית הוותיקן ופוליטיקאים קתולים אחרים באמריקה. הצלחת מאמציו נעוצה בכך שאחיו הבכור נו דין טוק היה איש הדת הקתולי הראשי בווייטנאם ולמד עם בכירי הוותיקן ברומא לפני מספר עשורים.

ב-1954 הפסידו הצרפתים בקרב דיין ביין פו ולאחר מכן ועידת ז'נבה התקיימה על מנת לקבוע את עתידה של הודו-סין הצרפתית. וייט מין קיבלו שליטה על צפון וייטנאם, ואילו מדינת וייטנאם חלשה על השטח מדרום. הסכמי ז'נבה, אשר מדינת וייטנאם לא חתמה עליהם, קראו לאיחוד מחדש בבחירות שיתקיימו ב-1956. באו דאי מינה את דיים לראש ממשלתו בתקווה שיוכל להשיג סיוע מצד ארצות הברית עם נסיגת הצרפתים מדרום-מזרח אסיה. לאחר מכן הדיח דיים את באו דאי במשאל מרמה והצהיר על עצמו כנשיא הרפובליקה החדשה של וייטנאם. דיים קיבל תמיכה מארצות הברית וממדינות אנטי-קומוניסטיות אחרות בעיצומה של המלחמה הקרה. הוא סירב לקיים את הבחירות הארציות וטען כי הו צ'י מין יוליך שולל את הקלפיות בצפון, אם כי הוא עשה זאת בעצמו בהדחתו של באו דאי.

פגישות וטקסים

דיים נחת בעיר הבירה קנברה ב-2 בספטמבר 1957; ביקורו היה הראשון של ראש מדינה זר באוסטרליה. הוא ביקר בארצות הברית בחודש מאי, והביקור באוסטרליה היה השני מבין שלושת הביקורים בארצות אנטי-קומוניסטיות באזור אסיה הפאסיפית: דיים ביקר בתאילנד באוגוסט והמשיך לקוריאה הדרומית לאחר שעזב את אוסטרליה. גודלה של קבלת הפנים הטקסית שנערכה עבורו היה בלתי נראה מאז ביקורה של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת ב-1954.

כאשר ירד ממטוסו, דיאם צולם למען העיתון "The Age" ותואר כ"דמות קטנה אך מרשימה במעיל משי כחול, מכנסיים לבנים ארוכים וכובע מנדרינה שחור". הוא התקבל בברכה על ידי המושל הכללי של אוסטרליה סר ויליאם סלים וראש ממשלת אוסטרליה רוברט מנזיס. הוא זכה למשמר כבוד של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי, שמטוסי הקרב שלו טסו מעל לראשו. דיים ביקר במכללה המלכותית של דנטרון בקנברה, שם צפה והתבונן במצעד של צוערים אוסטרליים, שעברו הכשרת קצונה.

במרכז הביקור של דיים עמד נאומו בפני ישיבה משותפת של הפרלמנט האוסטרלי, בהשתתפות חברי בית הנבחרים והסנאט. אחרי הנאום, קרא מנזיס לשלוש קריאות עידוד לדיים בארוחת צהריים רשמית. דוק אוואט, מנהיג מפלגת הלייבור האוסטרלית, הצטרף, והכריז כי שלום, יציבות ודמוקרטיה הושגו בדרום וייטנאם.

דיים לא הקדיש זמן רב לדיונים מפורטים בנושאי הגנה ומדיניות עם פקידים אוסטרליים במהלך ביקורו, בשל פגישותיו הנרחבות עם מנהיגים קתולים. אף כי בכוונותיו של דיים היו לדון ביחסים הצבאיים בין אוסטרליה למדינתו במהלך הביקור, הן לא יצאו לפועל. בסיום הביקור פרסמו דיים ומנזיס הודעה בילטרלית, בה הודיעו כי יגדילו את תוכנית קולומבו לפיתוח כלכלי של דרום-מזרח אסיה, שבמסגרתה יוכלו סטודנטים אסיאתיים ללמוד במדינות המערב. עם זאת, היו מעט פרטים בהודעות הנוגעות לאנטי-קומוניזם. דיים הצהיר בעבר כי אם צפון וייטנאם תתקוף את הדרום, הוא יורה לצבא דרום וייטנאם לנחות בנהר דלתא האדום שבצפון ולנקום. זאת בניגוד לתוכניות ההתקפה האווירית של ארגון אמנת דרום מזרח אסיה (SEATO), שנשבעה להגן על הדרום בהתאם להוראות אמנת מנילה. למרות התמיכה הציבורית, ממשלת אוסטרליה מעולם לא שיתפה את הפרטים של תוכניות SEATO עם דיים.

בסיום הביקור העניק מנזיס לדיים תואר כבוד במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש, אחד הכבודים האימפריאליים הגבוהים ביותר שהוענקו למישהו שלא היה נושא בריטי. ההיסטוריון הצבאי פיטר אדוארדס אמר על הנסיעה: "אוסטרליה חיברה עכשיו את הישרדותו של דיים עם האינטרס הלאומי שלו, בפומבי וללא איפוק", דבר שהגיע בסופו של דבר לתמיכה צבאית נגד הקומוניסטים הווייטנאמים.